Pirke Avot

פרקי אבות

Ethics of the Fathers


Thoughts of the Sages of the Talmud

Avot (Fathers), Pirkei Avot or Masechet (Tractate) Avot, is one of the Tractates contained in the Mishnaic Order Nezikin (one of the six orders that comprise the Mishnah: Code of the Written and Oral Law). The term Avot (Fathers) is the plural of the Hebrew Av (Father).  Therefore Pirkei Avot literally means “Chapters of the Fathers.”  As a father is pre-occupied in educating and instructing his children on the good path, our Sages considered themselves like fathers for us (Elisha exemplified this behavior with Elijah his teacher – 2 Kings 2:12).  This Tractate contains very elevated Jewish and humane morals.  Adopting this Jewish principle, the Catholics call their Priests “Fathers”.  The word Avot can also be understood as principles.  By the same token some translators prefer to call this work “Tractate of Principles”.  The Pirkei Avot contains a collection of rules, principles of conduct, and aphorism attributed to approximately seventy sages that lived during the period from 330 BCE until 200 CE and their words originated from the Bible.  This book was also called “Ethics of The Fathers” because the character of its contents was eminently ethical.  Tractate Avot consist of five chapters of the Mishnah. An additional 6th chapter is added in some book publications. It deals with acquiring Torah knowledge. Hence the chapter is named “Kinyan Torah”, Acquisition of the Torah. It is also called Baraita of Rabbi Meir and though not a part of the Mishnah it was written in the style of the Mishnah.



כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,  שנאמר: ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר

All Israel has a share in the World to Come, as it is said: “And your people are all righteous; they shall inherit the land forever, they are the branch of My planting, the works of My hands, in which to take pride.”


א פרק


Chapter One



א   משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.  והן אמרו שלושה דברים:  הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה


1. Moses received the Torah from Sinai and transmitted it to Joshua; Joshua to the elders; the elders to the prophets; and the prophets transmitted it to the men of the Great Assembly.  They said three things: Be deliberate in judgment, raise up many disciples, and make a fence around the Torah.



ב   שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה.  הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד–על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות החסדים


2. Shimon the Righteous was one of the last members of the Great Assembly.  He used to say: On three things the world is sustained: on the Torah, on the (Temple) service, and on deeds of loving kindness.



ג   אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק.  הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם


3.  Antigonus of Socho received the tradition from Shimon the Righteous. He used to say: Be not like servants who minister unto their master for the sake of receiving a reward, but be like servants who serve their master not upon the condition of receiving a reward; and let the fear of Heaven be upon you.


ד   יוסי בן יועזר איש צרדה ויסף בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם.  יוסי בן יועזר איש צרדה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים; והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם


4. Yosi ben Yoezer of Tzeredah and Yosi ben Yochanan of Jerusalem received the Torah tradition from them. Yosi ben Yoezer of Tzeredah said: Let your house be a meetinghouse for the sages and sit amid the dust of their feet and drink in their words with thirst.


ה   יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרוחה, ויהיו עניים בני ביתך.  ואל תרבה שיחה עם האישה. באשתו אמרו, קל וחמר באשת חברו; מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האישה ־ גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנם


5. Yosi ben Yochanan of Jerusalem said: Let your house be wide open and let the poor be members of thy household; and do not talk much with women. This was said about one’s own wife; how much more so about the wife of one’s neighbor. Therefore the sages have said: He who talks too much with women brings evil upon himself and neglects the study of the Torah and will in the end inherit Gehinnom.


ו   יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.  יהשוע בן פרחיה אומר, עשה לך רב, וקנה לך חבר; והוי דן את כל האדם לכף זכות


6. Yehoshua ben Perachyah and Nittai of Arbel received the Torah tradition from them. Yehoshua ben Perachyah said: Provide for yourself a teacher and get yourself a friend; and judge every man towards merit.


ז   נתאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע; ואל תתיאש מן הפרענות


7. Nittai of Arbel said: Keep far from an evil neighbor and do not associate with the wicked; and do not abandon belief in retribution.


ח   יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קיבלו מהם.  יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדינין.  וכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים; וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעיניך כזכאין, שקיבלו עליהם את הדין


8. Yehudah ben Tabbai and Shimon ben Shetach received the Torah tradition from them. Yehudah ben Tabbai says: Do not make yourself like those that present before judges. When the litigants are standing before you they should be in your eyes as guilty men, but when they have departed from they should be in your eyes as innocent, if they have accepted the verdict.


ט   שמעון בן שטח אומר, הוי מרבה לחקור את העדים; והוי זהיר בדבריך, שמא מתוכן ילמדו לשקר


9. Shimon ben Shetach says: Examine the witnesses diligently and be cautious in your words lest through them they learn to lie.


י   שמעיה ואבטליון קבלו מהם.  שמעיה אומר, אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות; ואל תתודע לרשות


10. Shemayah and Avtalion received the Torah tradition from them. Shemayah says: Love work; hate domination; and seek not undue intimacy with the government.


יא   אבטליון אומר, חכמים, היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום המים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל


11.  Avtalion said: Scholars, be careful with your words lest you incur the penalty of exile and are called to a place where the waters of learning are impure and the disciples that come after you drink of them and die; and the Heavenly Name is consequently profaned.


יב   הלל ושמאי קבלו מהם.  הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה


12. Hillel and Shammai received the Torah tradition from them. Hillel says: Be of the disciples of Aaron, loving peace and pursuing peace, loving people and bringing them closer to the Torah.

יג   הוא היה אומר, נגיד שמא אבד שמה, ודלא מוסיף יסף, ודלא יליף קטלא חיב, ודאשתמש בתגא חלף


13. He (Hillel) used to say: He who seek renown loses his reputation. He who does not increase his Torah knowledge, decreases it. He who learns not, forfeits his life. He who makes unworthy use of the crown (of the Torah) shall pass away.

יד   הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשו, אימתי


14. Hillel used to say: If I am not for myself who will be for me? Yet, if I am for myself only, what am I? And if not now, when?

טו   שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם, בסבר פנים יפות



15. Shammai says: Make your study of the Torah a fixed habit. Say little and do much, and receive all men with a cheerful face.

טז   רבן גמליאל היה אומר, עשה לך רב, והסתלק מן הספק; ואל תרבה לעשר אמדות


16. Rabban Gamaliel would say: Provide yourself with a teacher and remove yourself from doubt, and do not accustom yourself to give excess tithes by estimation.

יז   שמעון בנו אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא


17. Shimon his son says: All my days have I grown up among the Sages and I have not found anything better for a man than silence. Studying Torah is not the most important thing rather fulfilling it. Whoever multiplies words causes sin.


יח  רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם קים ־ על הדין, ועל האמת, ועל השלום. שנאמר, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם


18. Rabban Shimon ben Gamaliel said: On three things the world is sustained: on judgment, on truth, and on peace, as it is it says (Zechariah 8:16): “Speak the truth to one another, render in your gates judgments that are true and make for peace. “








פרק ב


Chapter Two

א   רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבר לו האדם?  כל שהיא תפארת לעשיה, ותפארת לו מן האדם.  והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות; והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עברה כנגד הפסדה.  הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך ־ עין רואה, ואזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים

1. Rabbi Judah the Prince said: Which is the proper course that a man should choose for himself? That which is an honor to him and elicits honor from his fellow men. Be as scrupulous about a light precept as of a weighty one, for you do not know the reward allotted for each precept. Balance the loss incurred by the fulfillment of a precept against the gain and the accruing from a transgression against the loss it involves.  Reflect on three things and you will never come to sin: Know what is above you –a seeing eye, a hearing ear, and all your deeds are recorded in a book.

ב  רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון.  וכל העמלים עם הציבור, יהיו עמלים עימם לשם שמיים, שזכות אבותן מסייעתן, וצדקתם עומדת לעד.  ואתם, מעלה אני עליכם כאילו עשיתם

2. Rabban Gamaliel the son of Rabbi Judah the Prince said: Great is study of the Torah when combined with a worldly occupation, for toil in them both puts sin out of mind. All study of the Torah which is not supplemented by work is destined to prove futile and causes sin. Let all who occupy themselves with communal affairs do so for Heaven’s sake, for then the merit of their fathers sustains them and their righteousness endures forever. And as for you, G-d will then say: I count you worthy of great reward as if you had done it all yourselves.



ג  הוו זהירין ברשות–שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן:  נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו


3. Be careful in your relations with the government; for they draw no man close to themselves except for their own interests. They appear as friends when it is to their advantage, but they do not stand by a man in his time of stress.


ד  הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך

4. He used to say: Do His will as if it was your will that He may do your will as if it was His will. Make your will of no effect

before His will that He may make the will of others of no effect before your will.



ה   הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להישמע.  ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה

5. Hillel said: Do not separate yourself from the community; and do not trust in yourself until the day of your death. Do not judge your fellow until you are in his place. Do not say something that cannot be understood on the grounds that it will be understood in the end. Say not: When I have time I will study because you may never have the time.

ו    הוא היה אומר, אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד.  ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד.  ולא כל המרבה בסחורה, מחכים.  ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש

6. Hillel used to say: A brutish man cannot fear sin; an ignorant man cannot be pious, nor can the shy man learn, or the impatient man teach. He who engages excessively in business cannot become a scholar. In a place where there are no men strive to be a man.


ז    אף הוא ראה גולגולת אחת צפה על פני המים; אמר לה, על דאטיפת אטיפוך, וסוף מטיפייך יטופון

7. Moreover he saw a skull floating on the surface of the water and he said unto it: Because you drowned others they drowned you; and those that drowned you will eventually be drowned.


ח    הוא היה אומר, מרבה בשר מרבה רימה, מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל, מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים.  מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה.  קנה שם טוב, קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה, קנה חיי העולם הבא

8. He used to say: The more flesh the more worms; the more possessions the more anxiety; the more wives the more witchcraft; the more maidservants the more lewdness, the more manservants the more theft. But the more Torah the more life, the more schooling the more wisdom; the more counsel the more understanding; the more charity the more peace. If a man has acquired a good reputation he has gained something which enriches himself; but if he has acquired words of the Torah he has attained the life of the World to Come.


ט    רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי.  הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת

9. Rabban Yochanan ben Zakkai received the Torah tradition from Hillel and from Shammai. He used to say: If you have learnt much Torah do not claim for yourself moral excellence, for to this end you were created.


י  חמישה תלמידים היו לו, לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן–רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושוע בן חנניה, ורבי יוסי הכוהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך

10. Rabban Yochanan ben Zakkai had five disciples and these are they: Eliezer ben Hyrcanus, Joshua ben Chananiah, Yosi the Priest, Shimon ben Natanel, and Elazar ben Arach.


יא   הוא היה מונה שבחן:  רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סיד שאינו מאבד טיפה; יהושוע בן חנניה, אשרי יולדתו; יוסי הכוהן, חסיד; שמעון בן נתנאל, ירא חטא; אלעזר בן

ערך, מעיין המתגבר

11. He used to say their praise: Eliezer ben Hyrcanus is a plastered cistern which does not lose a drop; Joshua ben Chananiah — happy is she that gave birth to him; Yosi the Kohen is a saintly man; Shimon ben Natanel is fearful of sin; Elazar ben Arach is an ever-flowing spring.



יב   הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים, ואליעזר בן הורקנוס בכף שנייהעעמכריע את כולם.  אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייהעעמכריע הוא את כולם

12. He used to say: If all the sages of Israel were in one scale of the balance and Eliezer ben Hyrcanus in the other, he would outweigh them all. Abba Shaul, however, said in his name: If all the sages of Israel, together with Eliezer ben Hyrcanus were in one scale of the balance, Elazar ben Arach would outweigh them.


יג    אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם.  רבי אליעזר אומר, עין טובה; רבי יהושוע אומר, חבר טוב; רבי יוסי אומר, שכן טוב; רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד; רבי אלעזר אומר, לב טוב.  אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם

13. Rabban Yochanan ben Zakkai said to them: Go and see which is the good a man shall cherish most.  Rabbi Eliezer said, a good eye.  Rabbi Joshua said, a good companion. Rabbi Yosi said, a good neighbor. Rabbi Shimon said, foresight. Rabbi Elazar said, a good heart. He said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach to your words, for in his words yours are included.


יד  אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם.  רבי אליעזר אומר, עין רעה; רבי יהושוע אומר, חבר רע; רבי יוסי אומר, שכן רע; רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם–אחד לווה מן האדם כלווה מן המקום ברוך הוא, שנאמר “לווה רשע, ולא ישלם; וצדיק, חונן ונותן” (תהילים לז,כא); רבי אלעזר אומר, לב רע.  אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם

14. He said to them: Go and see which is the evil way which a man should avoid. Rabbi Eliezer said, an evil eye. Rabbi Joshua said, an evil companion. Rabbi Yosi said, an evil neighbor. Rabbi Shimon said, he that borrows and does not repay. He that borrows from a man is as one that borrows from God, for it is written (Psalm 37:21) “The wicked borrow, and do not pay back, but the righteous are generous and keep giving.” Rabbi Elazar said, an evil heart. He said to them: I prefer the words of Elazar ben Arach to your words, for in his words your yours are included.


טו  הם אמרו שלשה דברים:  רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס, ושוב יום אחד לפני מיתתך.  והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר מגחלתן שלא תיכווה–שנשיכתן נשיכת שועל, ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף, וכל דבריהם

כגחלי אש

15. They each said three things. Rabbi Eliezer said: Let the honor of your fellow be as dear to you as your own. Be not easily moved to anger. Repent one day before your death. Warm yourself before the fire of the sages, but be heedful of their glowing coals for fear that you be burned, for their bite is the bite of a jackal and their sting the sting of a scorpion and their hiss the hiss of a serpent, and all their words are like coals of fire.


טז  רבי יהושוע אומר, עין רעה ויצר הרע ושנאת הבריות, מוציאין את האדם מן העולם

16. Rabbi Joshua said: The evil eye, the evil inclination, and hatred of other people remove a man from the world.



יז  רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך, חביב עליך כשלך; התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך; וכל מעשיך, יהיו לשם שמים

17. Rabbi Yosi said: Let the property of your fellow man be as dear to you as your own. Prepare yourself for the study of the Torah, for the knowledge of it is not yours by inheritance. Let all your deeds be done for the sake of Heaven.


יח  רבי שמעון אומר, הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה; וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע–אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר “כי חנון ורחום, הוא” (יואל ב,יג).  ואל תהי רשע, בפני עצמך

18. Rabbi Shimon said: Be careful in the reciting of the Shema and in prayer. When you pray do not make your prayer a form of routine but a plea for mercy and supplications before G-d, for it is written (Joel 2:13), “For he is gracious and merciful, slow to anger, and abounding in steadfast love, and relents from punishing.” Do not be wicked in your own mind.


יט  רבי אלעזר אומר, הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב את אפיקורוס; ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך

19. Rabbi Elazar said: Be eager to study the Torah. Know what to respond to a heretic. Know before whom you toil and who is your employer who shall pay you the reward of your labor.


כ  רבי טרפון אומר, היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק

20. Rabbi Tarfon said: The day is short, the task is great, the laborers are lazy, the wage is abundant and the master is urgent.


כא   הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.  אבל אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה; ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך.  ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא

21. He used to say: It is not incumbent upon you to finish the task. Yet, you are not free to desist from it. If you have studied much in the Torah much reward will be given you, for faithful is your employer who shall pay you the reward of your labor. And know that the reward for the righteous shall be in the time to come.










פרק ג

Chapter 3


א  עקביה בן מהללאל אומר, הסתכל בשלושה דברים, ואין אתה בא לידי עבירה–דע מאיין באת, ולאיין אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון:  מאיין באת, מליחה סרוחה.  ולאיין אתה הולך, למקום רימה ותולעה.  ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא

1. Akavya ben Mahalalel said: Reflect upon three things and you will not come to sin. Know from where you came and where you are going and before whom you are destined to give account and reckoning. From where have you come?–from a putrid drop. Where are you going?–to the place of dust, worm, and maggot. Before whom are you destined to give account and reckoning?–before the supreme King of kings, the Holy One, blessed be He.


ב  רבי חנניה סגן הכוהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות–שאלמלא מוראה, איש את ריעהו חיים בלעו

2. Rabbi Chanina, an assistant of the high priest said: Pray for the welfare of the government, since but for fear of it men would swallow each other alive.

ג  רבי חנניה בן תרדיון אומר, שניים שהיו יושבין, ואין ביניהן דברי תורה–הרי זה מושב לצים, שנאמר “ובמושב לצים, לא ישב” (תהילים א,א).  אבל שניים שהיו יושבין, ועוסקין בדברי תורה–שכינה עימהם, שנאמר “אז נדברו יראי ה’, איש אל ריעהו; ויקשב ה’, וישמע . . .” (מלאכי ג,טז).  ומניין לאחד שיושב ודורש, כאילו קיים את כל התורה–שנאמר “יישב בדד ויידום . . .” (איכה ג,כח

3. Rabbi Chananiah ben Teradion said: If two sit together and no words of Torah are interchanged between them, theirs is the session of the scornful, as it is written (Psalm 1:1) “Nor sit in the seat of scoffers.” But when two sit together and words of Torah pass between them, the Divine Presence rests

between them, as it is written (Malachi 3:16) “Then those who revered the Lord spoke with one another. The Lord took note and listened, and a book of remembrance was written before him of those who revered the Lord and thought on his name.” Scripture speaks here of two. Whence do we learn that if even one sits and occupies himself in the Torah, the Holy One blessed be He, appoints him a reward? Because it is written (Lamentations 3:28) “to sit alone in silence when the Lord has imposed it.”


ד   רבי שמעון אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה–כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר “כי כל שולחנות, מלאו קיא צואה, בלי, מקום” (ישעיהו כח,ח).  אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד, ואמרו עליו דברי תורה–כאילו אכלו משולחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר “וידבר אליי–זה השולחן, אשר לפני ה'” (יחזקאל מא,כב

4. Rabbi Shimon said: If three have eaten at one table and have not spoken over it words of Torah, it is as though they had eaten of the sacrifices of the dead, for it is written (Isaiah 28:8) “All tables are covered with filthy vomit; no place is clean.” But if three have eaten at one table and have spoken over it words of Torah, it is as if they had eaten from the table of God, for it is written (Ezekiel 41:22) “He said to me, “This is the table that stands before the Lord.”


ה    רבי חנינא בן חכינאי אומר, הנעור בלילה, והמהלך בדרך יחידי, ומפנה לבו לבטלה–הרי זה מתחיב בנפשו

5. Rabbi Chaninah ben Chachinai said: He who stays awake at night and goes on his way alone and turns his heart to idle thoughts is liable for his life.

ו    רבי נחוניה בן הקנה אומר, כל המקבל עליו על תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ; וכל הפורק ממנו על תורה, נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ

6. Rabbi Nechunya ben Hakanah said: Whoever takes upon himself the yoke of Torah, from him will be taken away the yoke of government and the yoke of worldly care; but whoever throws off the yoke of Torah, upon him will be laid the yoke of government and the yoke of worldly care.


ז    רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר, עשרה  שיושבין ועוסקין בתורה–שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: “אלוהים, נצב בעדת אל” (תהילים פב,א).  ומנין שאפילו חמשה, שנאמר “ואגדתו על ארץ יסדה” (עמוס ט,ו).  ומנין שאפילו שלושה, שנאמר “בקרב אלהים, ישפט” (תהילים פב,א).  ומנין שאפילו שנים, שנאמר “אז נדברו יראי ה’, איש אל רעהו” (מלאכי ג,טז).  ומנין שאפילו אחד, שנאמר “בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך” (שמות כ,כ

7. Rabbi Chalafta ben Dosa of Kefar Chanania used to say: If ten men sit together and occupy themselves with the Torah, the Divine Presence rests among them as it is written (Psalm 82:1) “God has taken his place in the divine council.” And from where do we learn that this applies even to five? Because it is written (Amos 9:6) “And founds his vault upon the earth.” And how do we learn that this applies even to three? Because it is written (Psalm 82:1) “In the midst of the gods he holds judgment.” And from where can it be shown that the same applies even to two? Because it is written (Malachi 3:16)”Then those who revered the Lord spoke with one another. The Lord took note and listened.” And from where even of one? Because it is written (Exodus 20:24) “In every place where I cause my name to be remembered I will come to you and bless you.”


ח    רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו; וכן הוא אומר בדוד “כי ממך הכל, ומידך נתנו לך” (דברי הימים א כט,יד

8. Rabbi Elazar of Bartota said: Render to Him that which is his, for you and all that you have are His, as David said (I Chronicles 29:14): “For all things come from You, and of Your own have we given you.”


ט   רבי יעקוב אומר, המהלך בדרך ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה–מעלה עליו הכתוב כאלו הוא מתחיב בנפשו

9. Rabbi Jacob said: If a man is walking by the way and is studying and then interrupts his study and says: “How fine is this tree?” or “How fine is this ploughed field?”  Scripture regards him as though he was liable for his life.


 י   רבי דוסתאי בר ינאי  משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו–מעלין עליו כאילו הוא מתחיב בנפשו, שנאמר “רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים” (דברים ד,ט).  יכול אפילו תקפה עליו משנתו:  תלמוד לומר “ופן יסורו מלבבך” (שם)–הא אינו מתחייב בנפשו, עד שיישב לו ויסירם מליבו

10. Rabbi Dostai ben Yannai said in the name of Rabbi Meir: He who forgets one word of his study, Scripture regards him as though he was liable for his life; for it is written (Deuteronomy 4:9) “But take care and watch yourselves closely, so as not to forget the things that your eyes have seen.” Could this apply even if a man’s study was too hard for him? Scripture says (ibid.): “Nor to let them slip from your mind all the days of your life.” Thus a person is not guilty unless he deliberately puts those lessons away from his heart.


יא    רבי חנניה בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת

11. Rabbi Chanina ben Dosa said: He in whom the fear of sin takes precedence of wisdom, his wisdom will endure; but he in whom wisdom takes precedence of his fear of sin, his wisdom will not endure.


יב   הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת

12. He used to say: He whose works exceed his wisdom, his wisdom endures; but he whose wisdom exceeds his works, his wisdom will not endure.


יג   הוא היה אומר, כל שרוח הברייות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו; אין רוח הברייות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו

13. He used to say: He in whom fellow people find satifaction, in him the Spirit of the Omnipresent finds satifaction; He who in whom fellow people find no delight, in him the Spirit of the Omnipresent finds no pleasure.


יד   רבי דוסא בן הרכינס אומר, שינה של שחרית, ויין של צוהריים, ושיחת הילדים, וישיבת כנסייות של עמי הארץ–מוציאין את האדם מן העולם

14. Rabbi Dosa ben Hyrcanus said: Sleeping away the morning, drinking at noonday, childish playing and sitting in the meetinghouses of the unlearned remove a man from this world.


טו   רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקודשים, והמבזה את המועדות, והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמלבין פני חברו ברבים, והמגלה פנים בתורה–אף על פי שיש בידו מעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא

15. Rabbi Elazar of Modiim said: If a man profanes things which are sacred, and offends the holidays and puts his fellow to shame publicly, and makes void the covenant of Abraham our father, and teaches meanings in the Torah which are not according to Halachah, even though he has a knowledge of the Torah and good works, he has no share in the world to come.


טז  רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקביל את כל האדם בשמחה

16. Rabbi Yishmael says: Be submissive to an elder and courteous to the young. Receive every man with good cheer.


יז  רבי עקיבה אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין לערווה.  הוא היה אומר, מסורת סייג לתורה, נדרים סייג לפרישות; סייג לחכמה, שתיקה

17. Rabbi Akiva said: Jesting and frivolity lead a man towards promiscuity. Tradition is a safeguarding fence around the Torah. Tithes are a fence to wealth. Vows a fence to abstinence. Silence is a fence to wisdom.


יח  רבי עקיבה הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם; חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר “כי בצלם אלוהים, עשה את האדם” (בראשית ט,ו).  חביבין ישראל שנקראו בנים למקום; חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר “בנים אתם, לה’ אלוהיכם” (דברים יד,א).  חביבין ישראל, שניתן להם כלי שבו נברא העולם; חיבה יתרה נודעת להם שניתן להם כדי שבו נברא העולם, שנאמר “כי לקח טוב, נתתי לכם; תורתי, אל תעזובו” (משלי ד,ב

18. Rabbi Akiva used to say: Beloved is the man that he was created in the image of G-d; an extra love is made known to him that he was created in G-d’s image, as it says (Genesis 9:6) “for in His own image G-d made humankind”.  Beloved are the Jews that they are called sons to G-d; an extra love is made known to them that they are called sons to G-d, as it says (Deuteronomy 14:1) “You are children of the Lord your G-d.”  Beloved are the Jews that there has been given to them the precious instrument; an extra love is made known to them that they were given the precious instrument of the world’s creation, as it says (Proverbs 4:2) “For I give you good precepts; do not forsake my teaching.”


יט  הוא היה אומר, הכול צפוי, והרשות נתונה; ובטוב העולם נידון.  והכול לפי רוב המעשה, אבל לא על פי המעשה


19. Rabbi Akiva said: All is foreseen, but freedom of choice is given. The world is judged in goodness, yet all is proportioned to one’s work.


כ  הוא היה אומר, הכול נתון בעירבון, והמצודה פרוסה על כל החיים.  והחנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוחה, והיד כותבת; וכל הרוצה ללוות בא ולווה.  והגבאין מחזרין תמיד בכל יום, ונפרעין מן האדם לדעתו ושלא לדעתו, ויש להם על מה שיסמוכו, והדין דין אמת; והכול מתוקן לסעודה

20. Rabbi Akiva used to say: All is given against a pledge, and the net is cast over all living; the shop stands open and the shopkeeper gives credit and the account book lies open and the hand writes. Every one that wishes to borrow let him come and borrow; but the collectors go their daily rounds and exact payment from man with or without his consent; for the collectors have that on which they can rely; and the judgement is a judgement of truth; and all is made ready for a feast.


כא  רבי אלעזר בן עזריה אומר, אם אין תורה, אין דרך ארץ; אם אין דרך ארץ, אין תורה.  אם אין חכמה, אין יראה; אם אין יראה, אין חכמה.  אם אין דעת, אין בינה; אם אין בינה, אין דעת.  אם אין קמח, אין תורה; אם אין תורה, אין קמח

21. Rabbi Elazar ben Azaryah used to say: Where there is no Torah there is no culture; and where there is no culture there is no Torah. Where there is no wisdom there is no fear of G-d, and where there is no fear of G-d there is no wisdom. Where there is no knowledge there is no discernment; and where there is no discernment there is no knowledge. Where there is no food there is no Torah; and where there is no Torah there is no food.


כב  הוא היה אומר, כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה–לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו.  וכל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה–לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין:  אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו  שנאמר והיה כעץ שתוּל על מים ועל יוּבל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא ם והיה עליהוּ רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשוֹת פרי

22. He used to say: He whose wisdom is more abundant than his works, to what is he like? To a tree whose branches are abundant but whose roots are few; and the wind comes and uproots it and overturns it, as it is written (Jeremiah 17:6) “They shall be like a shrub in the desert, and shall not see when relief comes. They shall live in the parched places of the wilderness, in an uninhabited salt land.” But he whose works are more abundant than his wisdom, to what is he like? To a tree whose branches are few but whose roots are many; so that even if all the winds in the world come and blow against it, it cannot be stirred from its place, as it is written (Jeremiah 17:8) “They shall be like a tree planted by water, sending out its roots by the stream. It shall not fear when heat comes, and its leaves shall stay green; in the year of drought it is not anxious, and it does not cease to bear fruit.”


כג  רבי אליעזר בן חסמא אומר קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה

23. Rabbi Elazar Ben Chisma used to say: The rules about bird offerings and the rules about ritual impurity of women are essentials of the Torah; but astronomy and linguistic mathematics are the desserts of wisdom.


פרק ד


Chapter 4


א  בן זומא אומר, איזה הוא חכם–הלמד מכל אדם, שנאמר “מכל מלמדיי, השכלתי” (תהילים קיט,צט).  איזה הוא גיבור–הכובש את יצרו, שנאמר “טוב ארך אפיים, מגיבור” (משלי טז,לב).  איזה הוא עשיר–השמח בחלקו, שנאמר “יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך” (תהילים קכח,ב):  “אשריך”, בעולם הזה; “וטוב לך”, לעולם הבא.  איזה הוא מכובד–המכבד את הברייות, שנאמר “כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו” (שמואל א ב,ל

1. Ben Zoma said: Who is wise? He who learns from all men, as it is written (Psalm 119:99) “I have gained understanding from all my teachers.” Who is mighty? He who subdues his passions, as it is written (Proverbs 16:32) “One who is slow to anger is better than the mighty, and one whose temper is controlled than one who captures a city.” Who is rich? He who rejoices in his portion, as it is written (Psalm 128:2) “You shall eat the fruit of the labor of your hands; you shall be happy, and it shall go well with you.” “You shall be” refers to this world; and “it shall be well with you” refers to the world to come. Who is honored? He that honors his fellow men as it is written (I Samuel 2:30) “For those who honor me I will honor, and those who despise me shall be treated with contempt.”


ב  בן עזאי אומר, הוי רץ למצוה קלה, וברח מן העבירה:  שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה; ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה

2. Ben Azzai said: Be eager to fulfill the smallest duty and flee from transgression; for one duty induces another and one transgression induces another transgression. The reward of a duty is a duty, the reward of one transgression is another transgression.


ג   הוא היה אומר, אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום

3. He also used to say: Despise no man and deem nothing impossible; for there is no man who does not have his day and there is no thing that does not have its place.


ד   רבי לוויטס איש יבנה אומר, מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקוות אנוש רימה

4. Rabbi Levitas of Yavneh used to say: Be exceeding lowly of spirit, for the hope of man is with worms.


ה   רבי יוחנן בן ברוקה אומר, כל המחלל שם שמיים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי; אחד שוגג ואחד מזיד, בחילול השם

5. Rabbi Yochanan ben Baroka said: Whoever profanes the name of Heaven in secret will pay the penalty in public, whether it be done accidentally or intentionally.


ו    רבי ישמעאל בנו אומר, הלמד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד; והלמד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות

6. Rabbi Yishmael his son used to say: He who learns in order to teach will be enabled both to learn and to teach. But he who learns in order to practice will be enabled to learn, to teach, to observe, and to practice.


ז   רבי צדוק אומר, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם:  כך היה הלל אומר, ודישתמש בתגא חלף; הא, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם

7. Rabbi Tzadok used to say: Do not make the Torah a crown with which to aggrandize yourself, nor use it as a spade with which to dig. As Hillel used to say: He who makes worldly use of the crown of the Torah shall perish. Thus you may infer that any one who exploits the words of the Torah removes himself from the world of life.


ח    רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הברייות; וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות

8. Rabbi Yosi used to say: He who honors the Torah is himself honored by mankind. He who dishonors the Torah shall himself be dishonored by mankind.


ט   רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא; והגס ליבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח

9. Rabbi Yishmael his son said: He who shuns the office of judge rids himself of enmity, theft, and false swearing. He who presumptuously rules in Torah matters is foolish, wicked, and arrogant.


י    הוא היה אומר, אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה

10. He used to say: Judge not alone, for none may judge alone except One. And say not, “Accept my opinion,” for it is for them to decide and not you.


יא    רבי יונתן אומר, כל המקים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר; וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני

11. Rabbi Yonatan said: He who fulfills the Torah in poverty shall in the end fulfill it in wealth. He who disregards the Torah in wealth shall in the end disregard it in poverty.


יב    רבי מאיר אומר, הוי מעט עוסק, ועסוק בתורה; ושפל רוח, בפני כל אדם.  ואם בטלת מן התורה, יש לו בטילים הרבה כנגדך; ואם עמלת בתורה, יש לו שכר הרבה ליתן לך

12. Rabbi Meir said: Engage little in business but occupy yourself with Torah. Be humble in spirit before all men. If you neglect Torah many causes for neglecting it will present themselves to you; but if you labor in Torah then G-d has abundant reward to give you.


יג   רבי אליעזר בן יעקוב אומר, העושה מצוה אחת, קנה לו פרקליט אחד; והעובר עבירה אחת, קנה לו קטיגור אחד.  תשובה ומעשים טובים, כתריס לפני הפרענות

13. Rabbi Eliezer ben Jacob used to say: He who performs one commandment acquires for himself one advocate, while he who commits one transgression has gotten for himself one accuser. Penitence and good deeds are as a shield against punishment.


יד   רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כניסה שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקים

14. Rabbi Yochanan the sandal-maker said: Every assembly that is for a hallowed purpose shall in the end be established. But any assembly that is not for a hallowed purpose shall not ultimately be established.


טו   רבי אלעזר אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד

חברך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים

15. Rabbi Elazar ben Shammua used to say: Let the honor of your student be as precious to you as your own; and the honor of your colleague as the respect due your teacher; and the respect towards your teacher as your reverence for G-d.

טז    רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד–ששגגת התלמוד, עולה זדון

16. Rabbi Judah used to say: Be careful in teaching, for error in teaching amounts to deliberate sin.


יז   רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן–כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות; וכתר שם טוב, עולה על גביהן

17. Rabbi Shimon used to say: There are three crowns–the crown of the Torah, the crown of the priesthood, and the crown of kingship, but the crown of a good name surpasses them all.


יח    רבי נהוראי אומר, הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריי–שחבריך יקיימוה בידך, “ואל בינתך, אל תישען” (משלי ג,ה

18. Rabbi Nehorai said: Go as a voluntary exile to a place of Torah, and do not say that the Torah will follow you, for it is your companions who will make it your permanent possession. Do not rely upon your own understanding.


יט    רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות רשעים, ואף לא מייסורי צדיקים

19. Rabbi Yannai used to say: It is not in our power to explain the well-being of the wicked or the sorrows of the righteous.


כ   רבי מתיה בן חרש אומר, הוי מקדים לשלום כל אדם; והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים

20. Rabbi Matyah ben Cheresh used to say: Be first in greeting every man. Be a tail among lions rather than a head to foxes.

כא   רבי יעקוב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני העולם הבא; התקן עצמך בפרוזדוד, כדי שתיכנס לטרקלין

21. Rabbi Jacob used to say: This world is like a hallway to the future world. Prepare yourself in the hallway that you may enter into the banquet hall.


כב   הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, כחיי העולם הבא; יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה

22. He also would say: Better is one hour of penitence and good deeds in this world than all the life of the world to come. Better is one hour of spiritual repose in the world to come than all the life of this world.


כג    רבי שמעון בן אלעזר אומר, אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו; ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו

23. Rabbi Shimon ben Elazar used to say: Do not appease your fellow in the time of his anger, nor comfort him while his dead lies before him. Do not question him in the time of his vow. Do not try to see him in the time of his disgrace.


כד   שמואל הקטן אומר, “בנפול אויבך, אל תשמח . . .” (משלי כד,יז).  חרון אפו לא נאמר, אלא “אפו” (משלי כד,יח

 24. Samuel the Younger used to say (Proverbs 24:17-18) “Do not rejoice when your enemies fall, and do not let your heart be glad when they stumble, or else the Lord will see it and be displeased, and turn away his anger from them.”


כה   אלישע בן אבא אומר, הלמד תורה ילד, למה הוא דומה–לדיו כתובה על נייר חדש; והלמד זקן, למה הוא דומה–לדיו כתובה על נייר מחוק

25. Elisha ben Avuyah used to say: He who learns as a child, what is he like? He is like ink written on new paper. He who learns as an old man, what is he like? He is like ink written on blotting paper.


כו    רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלמד מן הקטנים, למה הוא דומה–לאוכל ענבים קהות, ושותה יין מגיתו; והלמד מן הזקנים, למה הוא דומה–לאוכל ענבים בשלות, ושותה יין ישן

26. Rabbi Yosi bar Judah of Kefar ha-Bavli said: He who learns from the young, what is he like? He is like one who eats unripe grapes and drinks wine fresh from his wine press. But he who learns from the aged, what is he like? He is like one who eats ripe grapes and drinks old wine.


כז   רבי מאיר אומר, אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו:  יש קנקן חדש, מלא ישן; וישן, אפילו חדש אין בו

27. Rabbi Meir used to say: Do not look at the flask but at what is in it; there may be a new flask that is full of old wine and an old flask that does not even have new wine in it.


כח   רבי אליעזר הקפר אומר, הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם

28. Rabbi Eleazar ha-Kappar used to say: Jealousy, lust, and ambition remove man from the world.


כט    הוא היה אומר, היילודים למות, והמתים לחיות, והחיים לידון:  לידע ולהודיע להיוודע שהוא היוצר, והוא הבורא, והוא המבין, והוא הדיין, והוא עד, והוא בעל דין, והוא עתיד לדון; שאין לפניו לא עוולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד–שהכול שלו.  ודע, שהכול בא לחשבון.  ואל יבטיחך יצרך, שבשאול בית מנוס–שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא

29. He also used to say: They who have been born are destined to die. They that are dead are destined to be made alive. They who live are destined to be judged, that men may know and make known and understand that He is G-d, He is the maker, He is the creator, He is the discerner, He is the judge, He is the witness, He is the complainant, and it is He who will in the future judge, blessed be He, in whose presence is neither guile nor forgetfulness nor respect of persons nor taking of bribes; for all is His. And know that everything is according to the reckoning. And let not your evil nature assure you that the grave will be your refuge: for despite yourself you were fashioned, and despite yourself you were born, and despite yourself you live, and despite yourself you die, and despite yourself shall you are destined to give account and reckoning before the supreme King of kings, the Holy One, blessed be He.











פרק ה

Chapter 5


א   בעשרה מאמרות נברא העולם; ומה תלמוד לומר, והלוא במאמר אחד יכול להיבראות:  אלא להיפרע מן הרשעים, שהן מאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שהן מקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות

1. By ten divine sayings the world was created. Could it not have been created by one? What does this teach us? In order to emphasize the guilt of the wicked who destroy the world that was created with ten sayings and the merit of the righteous who preserve the world that was created with ten sayings.


ב  עשרה דורות מאדם ועד נוח, להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין לפניו, עד שהביא עליהם את מי המבול

2. There were ten generations from Adam to Noah, to show how great was His patience, for every one of those generations provoked Him continually until he brought upon them the waters of the Flood.


ג   עשרה דורות מנוח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפיים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו וקיבל שכר כולם

3. There were ten generations from Noah to Abraham, to show how great was His patience, for every one of those generations provoked Him continually until Abraham, our father, came and received the reward of them all.


ד  עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו

4. With ten tests was Abraham, our father, tested and he stood steadfast in them all; [they were] to show how great was His love


ה  עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצריים, ועשרה על הים; עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצריים, ועשרה על הים

5. Ten wonders were performed for our fathers in Egypt and ten at the sea. Ten plagues did the Holy One, blessed be He, bring upon the Egyptians in Egypt and ten more at the sea.


ו  עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר “וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי” (במדבר יד,כב

6. Ten times our ancestors in the wilderness tested the Holy One, blessed be He, as it is written (Numbers 14:22) “Who … tested me these ten times and have not obeyed my voice.”


ז   עשרה ניסים נעשו בבית המקדש:  לא הפילה אישה מריח בשר הקודש, ולא הסריח בשר הקודש מעולם, ולא אירע קרי לכוהן גדול ביום הכיפורים, ולא נראה זבוב בבית המטבחיים, ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, ולא כבו הגשמים את עצי המערכה, ולא נצחה הרוח את עמוד העשן, עומדים צפופים ומשתחווים רווחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים

7. Ten miracles were performed for our fathers in the Temple: no woman miscarried from the odor of the flesh of the offerings; the flesh of the offerings never turned putrid; no fly was ever seen in the place of slaughter; the high priest never suffered a pollution on the Day of Atonement; rain never quenched the fire of the wood arranged on the altar; no wind prevailed over the pillar of smoke; never was a defect found in the omer or in the two loaves or in the showbread; though the worshipers stood pressed together, they could freely prostrate themselves; never did serpent or scorpion do harm in Jerusalem; and no man said to his fellow, “There is no room for me to lodge in Jerusalem.”

ח  עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות–פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, והקשת, והמן, והמטה, והשמיר, והכתב, והמכתב, והלוחות.  ויש אומרין אף המזיקין, וקבורתו של משה, ואילו של אברהם.  ויש אומרין אף צבת בצבת עשויה

8. Ten things were created at twilight on the eve of the first Sabbath: the mouth of the earth (Numbers 16:32); the mouth of the well (Numbers 21:16); the mouth of the ass (Numbers 22:28); the rainbow; the manna; Aaron’s staff; the Shamir, writing; the inscription on the tablets of the Ten Commandments; and the tablets themselves. Some also include the evil spirits, the grave of Moses, the ram of Abraham; and others add the original tongs, for tongs must be made with tongs.


ט  שבעה דברים בגולם, ושבעה בחכם:  חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת; וחילופיהן בגולם

9. Seven marks characterize the clod and seven the wise man. The wise man does not speak before one who is greater than he in wisdom and he does not break in upon the speech of his fellow. He is not hasty to answer. He asks what is relevant and answers according to the Halakah. He speaks on the first point first and on the last point last. Where he has heard no tradition he says, “I have not heard”; and he agrees to what is true. The opposites of these attributes are the marks of the clod.


י  שבעה מיני פורענייות, באין על שבעה גופי עבירות:  מקצתן מעשרין, ומקצתן שאינן מעשרין–רעב של בצורת בא, מקצתן רעבים ומקצתן שבעים.  גמרו שלא לעשר, רעב של מהומה ושל בצורת בא.  שלא ליטול חלה, רעב של כליה בא

10. Seven kinds of punishment come upon the world for seven classes of transgression. If some give tithe and some do not give tithe, there comes famine from drought. Some hunger while some have a sufficiency. When all resolve not to give tithes there comes famine from tumult and drought.

And if they will not set apart dough, (challah) offerings (Numbers 15:20) there comes an all-consuming famine.


יא  דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית.  חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה.  [ט] חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא, ועל חילול השם.  גלות באה לעולם על עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ

11. Pestilence comes upon the world because of crimes deserving the death penalties enjoined in the Torah that are not brought before the court;  and because of the transgressions of the Torahs of the seventh year produce (Leviticus 25:1-7).

The sword comes upon the world because of the delaying of justice and the perverting of justice; and because of those that teach Torah not according to the Halakah. Evil beasts come upon the world because of false swearing and the profaning of the name. Exile comes upon the world because of idolatry and incest and the shedding of blood; and because of neglect to give release to the Land during the sabbatical year.


יב   בארבעה פרקים הדבר מרובה–ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה:  ברביעית, מפני מעשר עני שבשלישית; בשביעית, מפני מעשר עני שבשישית; במוצאי שביעית, מפני פירות שביעית; במוצאי החג שבכל שנה ושנה, מפני גזל מתנות עניים

12. At four periods pestilence increases: In the fourth year and the seventh year and in the year after the seventh year, and at the end of the Feast of Tabernacles every year.

“In the fourth year”–because of neglect of the Poorman’s Tithe in the third year (Deuteronomy 14:28-30). “In the seventh year”–because of neglect of the Poorman’s Tithe in the sixth year. “In the year after the seventh year”–because of transgressing the Torahs of the seventh year produce. “At the end of the Feast of Tabernacles every year”–because of robbing the poor of the harvest gifts that are their due.


יג   ארבע מידות באדם:  האומר שלי שלי, ושלך שלך–זו מידה בינונית; ויש אומרין, זו מידת סדום.  שלי שלך, ושלך שלי–עם הארץ.  שלי שלך, ושלך שלך–חסיד.  שלך שלי, ושלי שלי–רשע

13. There are four types among men:

He who says, “What is mine is mine and what is yours is yours”–this is the common type, though some say that this is the type of Sodom. He who says, “What is mine is yours and what is yours is mine”–he is an ignorant man. He who says, “What is mine is yours and what is yours is thine own”–he is a saintly man.And he who says, “What is yours is mine, and what is mine is mine”–he is a wicked man.


יד  ארבע מידות בדעות:  נוח לכעוס, ונוח לרצות–יצא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס, וקשה לרצות–יצא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס, ונוח לרצות–חסיד; נוח לכעוס, וקשה לרצות–רשע

14. There are four temperaments among men: Easy to provoke and easy to appease–his loss is canceled by his gain. Hard to provoke and hard to appease–his gain is canceled by his loss. Hard to provoke and easy to appease–he is a saintly man. Easy to provoke and hard to appease–he is a wicked man.


טו  ארבע מידות בתלמידים:  ממהר לשמוע, וממהר לאבד–יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע, וקשה לאבד–יצא הפסדו בשכרו; ממהר לשמוע, וקשה לאבד–חכם; קשה לשמוע, וממהר לאבד–זה חלק רע

15. Four characteristics are found among students: Quick to learn and quick to forget, his gain is canceled by his loss. Slow to learn and slow to forget, his loss is canceled by his gain. Quick to learn and slow to forget, his is a happy lot. Slow to learn and quick to forget, his is an unhappy lot.


טז   ארבע מידות בנותני צדקה:  רוצה שייתן, ולא ייתנו אחרים–עינו רעה בשל אחרים; שייתנו אחרים, והוא לא ייתן–עינו רעה בשלו; שייתן, וייתנו אחרים–חסיד; לא ייתן, ולא ייתנו אחרים–רשע

16. There are four types of charity-givers:

He who wants to give but does not wish that others should give–he begrudges what belongs to others. He who wants that others should give but not that he should give–he begrudges what belongs to himself. He who wants to give and also that others should give–he is a saintly man. He who does not want to give himself and does not wish that others should give–he is a wicked man.


יז   ארבע מידות בהולכי לבית המדרש:  הולך, ואינו עושה–שכר הליכה בידו; עושה, ואינו הולך–שכר מעשה בידו; הולך, ועושה–חסיד; לא הולך, ולא עושה–רשע

17. There are four types among those who attend the house of study: He who goes and does not practice (study)–he has the reward of his going. He who practices (studies) but does not go–he has the reward of his practicing (studying). He who goes and also practices (studies)–he is a saintly man. He who neither goes nor practices (studies)–he is a wicked man.


יח   ארבע מידות ביושבים לפני חכמים–ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה:  ספוג, שהוא סופג את הכול; משפך–שהוא מכניס בזו, ומוציא בזו; משמרת–שהיא מוציאה את היין, וקולטת את השמרים; ונפה–שהיא מוציאה את הקמח, וקולטת את הסולת

18. There are four types among those who sit in the presence of the sages: the sponge, the funnel, the strainer, and the sieve. “The sponge,” who soaks up everything. “The funnel,” who takes in at this end and lets out at the other. “The strainer,” who lets out the wine and retains the dregs. “The sieve,” who removes the coarse meal and collects the fine flour.


יט   כל אהבה שהיא תלויה בדבר–בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם.  איזו היא

אהבה שהיא תלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן

19. Whenever love depends upon something and it passes, then the love passes away too. But if love does not depend upon some ulterior interest then the love will never pass away.

What is an example of the love which depended upon some material advantage? That of Amnon for Tamar. And what is an example of the love which did not depend upon some ulterior interest? That of David and Jonathan.


כ   כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים.  איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח וכל עדתו

20. Any controversy waged in the service of God shall in the end be of lasting worth, but any that is not shall in the end lead to no permanent result.

Which controversy was an example of being waged in the service of G-d? Such was the controversy of Hillel and Shammai. And which was not for G-d? Such was the controversy of Korah and all his company.


כא   כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו; וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.  משה זכה, וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו–שנאמר “צדקת ה’ עשה, ומשפטיו עם ישראל” (דברים לג,כא).  ירובעם חטא, והחטיא את הרבים, וחטאת הרבים תלויה בו–שנאמר “על חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל” (מלכים א טו,ל

21. Whoever leads the masses in the right path will not come to any sin, but whoever leads the masses astray will not be able to repent for all the wrong he commits. Thus Moses was virtuous and he led the masses in the right path, and their merit is ascribed to him, as it is written (Deuteronomy 33:21) “He executed the justice of the Lord, and His ordinances for Israel.” But Jeroboam, the son of Nebat, sinned and caused the multitude to sin, and so the sin of the masses is ascribed to him as it is written (I Kings 15:30) “Because of the sins of Jeroboam that he committed and that he caused Israel to commit.”


כב   כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של אברהם–עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם–עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה.  מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם:  תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת–שנאמר “ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת–אנשי דמים ומרמה . . .” (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר “להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא” (משלי ח,כא

22. Whosoever possesses these three qualities belongs to the disciples of Abraham our father: a generous eye, a humble spirit, and a meek soul.

But he who possesses the three opposite qualities–an evil eye, a proud spirit, and a haughty soul–is of the disciples of Balaam the wicked. How do the disciples of Abraham differ from the disciples of Balaam? The disciples of Abraham enjoy this world and inherit the world to come, as it is written (Proverbs 8:21) “Endowing with wealth those who love me, and filling their treasuries.” The disciples of Balaam inherit Gehenna and go down to the pit of destruction, as it is written (Psalm 55:23) “But you, O G-d, will cast them down into the lowest pit; the bloodthirsty and treacherous shall not live out half their days. But I will trust in you.”

כג   יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי–לעשות רצון אביך שבשמיים

23. Judah ben Teima used to say: Be strong as the leopard, swift as the eagle, fleet as the gazelle, and brave as the lion to do the will of your Father in Heaven.


כד   הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן.  כן יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך

24. He also used to say: The brazen-faced ones are for Gehenna and the shame-faced one for Paradise. (He used to pray ): May it be thy will, O Lord our G-d and G-d of our fathers, that the Temple be rebuilt speedily in our days, and grant our portion in your Torah.


כה   הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא בן עשר שנים למשנה בן שלש עשרה למצות בן חמש עשרה לתלמוד בן שמונה עשרה לחופה בן עשרים לרדוף בן שלשים לכח בן ארבעים לבינה בן חמישים לעצה בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה בן שמונים לגבורה בן תשעים לשוח בן מאה כאילו מת ובטל מן העולם

25. He used to say: At five years old a person should study the Scriptures, at ten years for the Mishnah, at thirteen for the commandments, at fifteen for the Talmud, at eighteen for the bridechamber, at twenty for one’s life pursuit, at thirty for authority, at forty for discernment, at fifty for counsel, at sixty to be an elder, at seventy for gray hairs, at eighty for special strength (Psalm 90:10), at ninety for decrepitude, and at a hundred a man is as one who has already died and has ceased from the affairs of this world.

כו   בן בגבג אומר, הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.  בן האהא אומר, לפום צערא אגרא

26. Ben Bag-Bag used to say of the Torah: Turn it and turn it again, for everything is in it. Pore over it, and wax gray and old over it. Stir not from it for you can have no better rule than it. Ben Heh-Heh used to say: According to the effort is the reward.

Copyright © 2020 Synagogue Beth Israel. All Rights Reserved